ההיסטוריה של הארמון

הקמת ארמון פלישור החלה בשנת 1899 והסתיימה בשנת 1902, בהזמנת מלך קרול הראשון מרומניה (Carol I). הארמון נבנה עבור יורש העצר פרדיננד ואשתו, הנסיכה מריה, מי שלימים הפכה לאחת הדמויות האהובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה של רומניה – המלכה מריה.

המלכה מריה נודעה באהבתה לאמנות, אסתטיקה ועיצוב מודרני. היא הייתה זו שחתומה למעשה על עיצוב הפנים המיוחד של הארמון. מריה בחרה בקווים של האר נובו, בסגנון שאפיין את תחילת המאה ה־20 באירופה, ונתנה ביטוי לטעמיה האישיים בחדרי השינה, באולמות הייצוגיים ואף בפריטים הקטנים ביותר.

הארכיטקטורה והעיצוב הפנימי

הארמון תוכנן על ידי האדריכל הצ'כי קארל לימן (Karel Liman), שהיה גם מי שעמד מאחורי פרויקט ארמון פלש. אולם, בעוד פלש התאפיין בארכיטקטורה נאו־רנסנסית עשירה ומפוארת, פלישור הוא מופת של עדינות אמנותית.

סגנון האר נובו

האר נובו, שהפך לטרנד אירופי באותה תקופה, ניכר בכל פינה בארמון: בקווים המתעגלים של הריהוט, בעיטורי הקירות, בעבודות הזכוכית הצבעונית ובפרטים הקטנים שמעניקים לארמון תחושת חום ורוך.

החדרים הבולטים

• חדר הזהב – חדר ייחודי ומרשים, שבו הקירות והריהוט מכוסים בגווני זהב, מוטיבים צמחיים וקישוטי עלים. זהו אחד החללים האיקוניים ביותר בארמון.

• חדרי השינה של המלכה מריה – עוצבו בסגנון אישי עם תשומת לב לנוחות ולאסתטיקה, שילוב נדיר לתקופה שבה עיצוב מלכותי התמקד בעיקר בהדר ולא בפונקציונליות.

• ספריית העץ – חלל אינטימי עם קירות מעץ אלון כהה, מקום מפגש תרבותי למשפחה ולחברי החצר.