חותם הגילדה – תפקידה ההיסטורי של גילדות בעלי המלאכה בבראשוב

אחד ההיבטים הפחות מדוברים – אך הקריטיים – של ההיסטוריה של בראשוב הוא מבנה הגילדות בעיר. מאז ימי הביניים, בראשוב פעלה כעיר סקסונית מסודרת בעלת מערכת גילדות מקצועית חזקה. כל בעל מלאכה – בין אם היה חייט, סנדלר, נפח או צורף – נדרש להשתייך לגילדה.

לגילדות לא היה רק תפקיד מקצועי, אלא גם פוליטי וכלכלי. הן שלטו על המחירים, הכתיבו תקנות פנימיות, היו אחראיות על חינוך שוליות ובני אומן, ולעיתים אף מימנו חלק ממערך ההגנה של העיר (למשל בניית מגדלים ספציפיים שנקראו על שם הגילדה שמימנה אותם).
מגדל החייטים (Turnul Croitorilor) לדוגמה, נבנה ותוחזק על ידי גילדת החייטים המקומית, והוא מסמל את מעמדן העוצמתי של הגילדות בבראשוב.

חינוך ועיתונות – בראשוב כמרכז נאורות טרנסילבני

מעטים יודעים, אך בראשוב הייתה מהערים הראשונות במזרח אירופה שבהן פעל בית דפוס עצמאי כבר במאה ה־16. בשנת 1535 הודפס הספר הראשון בעיר, וזו נחשבת לאחת מהתחלות הדפוס ברומניה. העיר הפכה למרכז אינטלקטואלי שבו פעלו מורים, מתרגמים, כותבים ומשכילים – רובם מהקהילה הגרמנית.

במהלך המאות ה־17 וה־18 נוסדו בבראשוב בתי ספר אזרחיים שבהם למדו גם בנות – דבר חריג מאוד לתקופה. ההשפעה התרבותית הזו היא שהפכה את בראשוב למה שהיא היום – עיר של ספרות, מוזיקה ותרבות, ולא רק של נופים וטירות.

פרק השואה והקהילה היהודית

לצד ההיסטוריה של הקהילה הסקסונית וההונגרים, גם הקהילה היהודית של בראשוב ראויה להתייחסות היסטורית. יהודים החלו להתיישב בעיר בשלהי המאה ה־18, ובמהלך המאה ה־19 הפכו לקהילה מאורגנת עם בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות צדקה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, תחת שלטון אנטישמי ברומניה, סבלה הקהילה היהודית מאפליה קשה, עיקול רכוש, עבודות כפייה ולעיתים גירוש. אף על פי שבראשוב לא התרחשו השמדה המונית כמו בפולין, התקופה הייתה טראומתית, ורבים היגרו אחריה לישראל ולארצות הברית.
בית הכנסת הגדול של בראשוב (Sinagoga Neologă din Brașov) שנבנה ב־1901 עדיין עומד ומארח מבקרים – זיכרון חי לעבר עשיר שכמעט ונמחק.